שפילברג ואח' נ' כפר הרא"ה מושב עובדים של הפוהמ"ז להתייש ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לסילוק יד ממקלט שהוקם על נחלתם של התובעים, ולמתן פיצויים בגין השימוש שנעשה במבנה ובגין ירידת הערך של הנחלה בשל בניית המקלט בתחומי הנחלה.

2.התובעים 1 ו-2 היו בעלי זכויות החכירה בנחלה שנמצאת במושב כפר הרא"ה, הידועה כגוש 8369 חלקה 33 (להלן: הנחלה).

זכויות החכירה בנחלה הועברו לתובעת 1 בשנת 1976 מהוריה המנוחים, בני הזוג פאליק ז"ל (להלן: הזוג פאליק ז"ל), מכוח היותה בת ממשיכה. עם נישואיה לתובע 2 הפך התובע לבעל זכויות בנחלה במשותף עם התובעת 1 (נספחים 11 ו-12 לתצהיר בר-חי).

3.ביום 10.5.06 רכשו התובעים 3 ו-4 מהתובעים 1 ו-2 את זכויותיהם בנחלה, למעט זכויותיהם לתביעה ולפיצויים עקב בניית המקלט, שנשארו בידי התובעים 1 ו-2 (סעיף 14 להסכם המכר).

4.הנתבעת 1 הינה אגודה שיתופית של המושב כפר הרא"ה, והנתבעים 3-22 הינם תושבי המושב.

5.הנתבע 2, משרד הביטחון פיקוד העורף, נמחק מכתב התביעה בהתאם להחלטה מיום 12.3.12, בשל העדר סמכות העניינית של בית משפט זה ליתן סעד לעצם השימוש במקום כמקלט.

טענות התובעים

6.התובעים מבססים את תביעתם על שני אדנים מרכזיים: אי-חוקיות הבניה של הקמת המקלט בהתאם לדיני התכנון והבניה ואי עמידת המבנה בתנאים הנדרשים בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; העדר הרשאה מבעלי הזכויות בנחלה להקמת המבנה על המקרקעין, או לחילופין קבלת הרשאה תוך שימוש במעשי מרמה והטעיה כלפי בעלי המקרקעין.

7.ברובד הראשון של הטענות, המתייחס לחוקיות הקמת המקלט, טוענים התובעים כי הנתבעת 1 בנתה את המקלט שלא כדין ובניגוד להוראות תוכנית בניין מפורטת שחלה על המקרקעין. לעמדתם, הקמת המקלט לא אושרה על ידי רשות המוסמכת, וכך גם לא בוצעו הבדיקות להתאמת המבנה למפרטים הטכניים כנדרש בתקנות ובחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

עוד נטען כי הנתבעת 1 לא הגישה בקשה לשינוי תוכנית הבניין המפורטת, או לקבלת היתר בהתאם להוראות לחוק התכנון והבניה, וממילא שאם הוגשה בקשה להיתר הרי שהיא לא נחתמה על ידי בעלי הקרקע או על ידי המנהל כנדרש בתקנה 2 לתקנות התכנון והבניה.

בהתחשב בהעדר הרישוי הנטען להקמת המקלט ואי קיום הבדיקות הנדרשות לתקינותו, טוענים התובעים כי מדובר במבנה המהווה סכנה בטיחותית לציבור מעבר להפרעה החמורה שהוא מסב לתובעים תוך פגיעה בזכויותיהם הקנייניות.

עוד טוענים התובעים כי היתר הבניה עליו נסמכת הנתבעת 1 מתייחס לבניית מקלטים על חלקות שמספרן 31 ו- 48, ואילו החלקה 33 נשוא ענייננו אינה מצוינת בו. כמו כן נטען כי היתר בניה זה לא נחתם על ידי האדריכל ובעל הבניין כנדרש בתקנות.

8.ברובד השני של הטענות מייחסים התובעים לנתבעת 1 מעשי מרמה והטעיה כלפי בני הזוג פאליק ז"ל, אשר על פי הנטען רומו לחשוב במשך שנים רבות כי החלק של נחלתם שעליו נבנה המקלט הופקע בהתאם להוראת משרד הביטחון. לטענת התובעים, בני הזוג פאליק ז"ל הסתמכו על המצגים המטעים של הנתבעת 1, ולכן לא מחו או ערערו אחר בנית המקלט בתחומי נחלתם.

בהמשך לטענה זו מבהירים התובעים כי רק בסמוך לחודש מאי 2006, בעקבות בדיקות שערך עו"ד הימלפרב לצורך מכירת זכויותיהם בנחלה, נודע להם כי הקרקע שעליה נבנה המקלט לא הופקעה וכי המקלט נבנה ללא רישיון להקמתו.

9.כמו כן דוחים התובעים את טענת הנתבעת 1, לפיה היא קיבלה רשות בלתי הדירה מבני הזוג פאליק ז"ל להקים את המקלט בנחלה. לגישתם, בני הזוג פאליק ז"ל לא היו יכולים לתת רשות בלתי הדירה להחזקה ולשימוש במקרקעין ללא הסכמה מראש ובכתב מצד המינהל שהאדמה שעליה נבנה המקלט היא בבעלותו.

כך גם לטענתם, הנתבעת 1 לא הציגה כל ראיה לתמיכת גירסתה בדבר רשות בלתי הדירה שניתנה לה על ידי בני הזוג פאליק ז"ל.

10.התובעים מוסיפים וטוענים כי בשל הימצאות המקלט בתחומי נחלתם הם נתקלו בקושי רב בעת מכירת המקרקעין, ובשל כך נאלצו למכור את זכויותיהם לתובעים 3 ו-4 במחיר המופחת של 531,360 ₪ משוויה האמיתי של הנחלה ללא הימצאות המקלט. בנסיבות אלה, עותרים התובעים לפיצויים בגין ירידת הערך של המגרש בסכום הנ"ל.

11.בנוסף תובעים התובעים דמי שכירות ראויים בגין השימוש בנחלתם במשך השנים מאז הקמת המקלט, ובעניין רכיב זה מבקשים לאמץ את קביעותיו של המומחה מטעמם שהעריך בחוות דעתו את דמי השימוש הראויים למקלט בסך של 95 ₪ לחודש הנאמדים בפיצויים בסך 2.5 מיליון ₪.

טענות הנתבעים